הכרעת דין בתיק תפ"ח 47188-12-11

כב' השופטת א' הלמן

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו ביצוע עבירות כנגד ביטחון המדינה, בעת שכיהן כחבר כנסת בשנת 2007.

2.         כתב האישום אוחז 3 אישומים, שכולם נסובים אודות נסיעת הנאשם לסוריה, יחד עם משלחת של 282 אנשי דת דרוזים. המאשימה מייחסת לנאשם את ארגון הנסיעה האסורה, וכן מפגשים עם שני פעילים של ארגוני חבלה בעת שהותו בסוריה.

האישום הראשון

3.         לפי כתב האישום, בחודש יולי 2007 פנה הנאשם לשר הפנים, בבקשה לאשר יציאתם של כהני דת דרוזים אזרחי ישראל לביקור בסוריה, אולם קיבל תשובה, שלפיה לא ניתן היתר לנסיעה מטעמי ביטחון. על אף האמור, חבר הנאשם עובר לספטמבר 2007, לשמונה אנשי דת דרוזים, שהיו חברים בוועד הקשר הדרוזי (להלן: "חברי הוועד"), במטרה לארגן עמם נסיעה של קבוצת אנשי דת לסוריה. הנאשם קיבל מאת חברי הוועד רשימות של כל המעוניינים לנסוע ומסמכים נלווים. את הרשימות והמסמכים העביר לחבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה (המבוקש כיום לחקירה והשוהה מחוץ למדינת ישראל), וביקש ממנו להסדיר את אישורי הכניסה לסוריה.

עובר ליום 06/09/07 הגיע הנאשם, יחד עם 282 איש באוטובוסים מישראל לירדן, שם שהו מספר ימים, במהלכם נדרשו למסור את דרכוניהם. הנוסעים העבירו את דרכוניהם, בתיווכו של הנאשם, לשגרירות הסורית, לצורך הוצאת אישורי הכניסה לסוריה. בסיועו של עזמי בשארה קיבל הנאשם מהשגרירות הסורית אישורי כניסה לנוסעים; ביום 06/09/07 נכנס יחד עם יתר הנוסעים לסוריה, מבלי שקיבל היתר לכך ממשרד הפנים, עבורו ועבור יתר הנוסעים, על אף שנדרש אישור כזה.

הנאשם שהה בסוריה, יחד עם יתר הנוסעים בין התאריכים 06/09/07 - 13/09/07.

בגין מעשים אלה מואשם הנאשם בעבירות של סיוע ליציאה שלא כדין למדינת אויב, עבירה על תקנה 18(ד)(א) בצירוף תקנה 5 לפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט - 1948, וכן סעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954, ובנוסף יציאה שלא כדין למדינת אויב, עבירה על תקנה 18(א) בצירוף תקנה 5 לפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט - 1948 וסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954.

האישום השני

4.         באישום השני מואשם הנאשם בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, עבירה לפי סעיף 114 (א)(ג) בצירוף סעיף 91 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן: " חוק העונשין"), בכך שבמהלך שהותו בסוריה, כשהיה מלווה בחברו, אדם בשם נהאד מלחם (להלן: "נהאד"), נפגש בשעת ערב מאוחרת, באופן חשאי ולאחר תיאום מראש, עם טלאל נאג'י (להלן: "טלאל"), סגנו של מזכ"ל ארגון החזית העממית- המפקדה הכללית. בפגישה זו נכח גם נהאד, אשר לא ידע באותה עת מיהו האדם עימו הוא נפגש. ארגון החזית העממית הוא ארגון מחבלים על פי חוק.

האישום השלישי

5.         האישום השלישי עוסק במפגש נוסף עם סוכן חוץ. לפי אישום זה, במהלך הפגישה עם טלאל נאג'י, התקשר טלאל לחאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, שהינו ארגון מחבלים לפי החוק, ותיאם לנאשם מפגש עם חאלד משעל; כל זאת בנוכחות הנאשם ונהאד. בשיחה פנה טלאל אל חאלד משעל בכינויו "אבו אל ואליד", תיאם פגישה למחרת היום בשעות הבוקר, והודיע לחאלד משעל כי לפגישה יגיעו חבר כנסת מטעם בל"ד ואדם נוסף בשם נהאד. הנאשם ידע כי "אבו אל ואליד" הוא שמו של חאלד משעל והיה מעוניין בפגישה עמו.

על פי התיאום, הגיע למחרת היום למלון בו התגורר הנאשם, אדם מטעמו של חאלד משעל והסיע את הנאשם לפגישה, כמתוכנן. נהאד סירב לנסוע לפגישה, לאחר שכבר שמע מפי הנאשם כי "אבו אל ואליד", עימו הוא עתיד להיפגש, הוא חאלד משעל.

הנאשם הגיע למפגש עם חאלד משעל ואף קיבל לידיו תשורה.

במעשים אלה, כך נטען, ביצע הנאשם עבירה של מגע עם סוכן חוץ, עבירה לפי סעיף 114(א)(ב)(ג) בצירוף סעיף 91 לחוק העונשין.

6.         בפתח המשפט העלה הנאשם טענות מקדמיות, אשר נדונו ונדחו על ידנו בהחלטה מיום 26/12/12. בין היתר, טען הנאשם לחסינות עניינית, מכוח הוראות חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951, (להלן: " חוק החסינות"), וכן העלה טענה להגנה מן הצדק.

למען שלמות התמונה, אציין, כי בהתאם לחוק החסינות (לאחר תיקון 33 שלו), בטרם הוגש כנגד הנאשם כתב אישום, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ניתנה לו הזדמנות לפנות לועדת הכנסת בבקשה שלא ליטול את חסינותו. בוועדה התקיים דיון ענייני ומקיף בשאלת החסינות, וזו דחתה את טענות הנאשם והחליטה שלא להציע לכנסת לקבוע כי עומדת לו חסינות.

בעקבות החלטתנו, לדחות את טענות הנאשם כנגד ההליך שהתנהל לפי חוק החסינות, לרבות ביחס לחוקיות תיקון 33 לחוק, הגיש הנאשם עתירה לבג"צ (בג"ץ 2959/13), אשר נמחקה לפי בקשתו.

תשובת הנאשם לכתב האישום :